החלטה בתיק ת"א 2544-10-12

ההליך:

התובע הגיש תביעה נגד כונס הנכסים (נתבע 1) שמכר נכס מקרקעין השייך לו במסגרת הליכי מימוש משכנתא וכן נגד בנק הפועלים- בעל המשכנתא, וחלק מרוכשי הנכס. במסגרת תביעתו, הוא עתר לסעד הצהרתי של בטלות הליך המכירה, וכן לסעד חליפי של פיצויים.

משהסתבר כי התביעה הוגשה כנגד הנתבע הלא נכון - דהיינו מייצגו של כונס הנכסים (עו"ד מרג'יה), במקום כונס הנכסים עצמו (עו"ד מירון), הוא עתר, בבקשה מס' 5 לתיקון כתב התביעה, באופן שיופיע בה הנתבע הנכון.

בישיבת יום 20/5/13, נעתרתי לבקשה והתרתי את החלפת הנתבע.

בישיבה זו הסתבר גם כי התובע שילם אגרה חסרה, כאשר לא שילם את מלוא האגרה בגין התביעה הכספית, אלא רק בגין הסעד ההצהרתי.  על כן קבעתי "האגרה תשולם בהתאם לסכום התביעה שבכתב התביעה המקורי , וזאת יחד עם כתב התביעה המתוקן , אשר יוגש תוך 21 יום" .

כתב תביעתו שתוקן הוגש, כאשר הושמט ממנו סכום התביעה (אם כי התביעה הכספית הופיעה במסגרת פסקה "ד" לפרק הסעדים הבאה בשער כספי חלופי).

האגרה לא שולמה כפי החלטתי עד היום.

נוכח תיקון זה, המשנה את כתב התביעה מעבר לגבולות שנקבעו בהחלטתי, הגישו הנתבעות 1 ו - 4 בקשה (שמוספרה כבקשה מס' 8) ובה ביקשו את מחיקת התביעה בגין החריגה מהרשאת בית המשפט.

משהוריתי לתובע להגיב על בקשה זו, הוא הגיש במקום תגובה, את הבקשה שלפנינו - בקשה מס' 9. שתי בקשות הועלו במסגרת בקשה זו. האחת - כי יותר לו למחוק את פסקה ד' לפרק הסעדים- הכוללת את התביעה החלופית לסעד כספי. בקשתו השנייה, הינה כי יותר לו לפצל סעדיו ולתבוע בנפרד את הסעד הנזכר בפסקה ד' -"זו שאת מחיקתה ביקש". וזאת, למקרה בו ביהמ"ש יקבע בתום הדיון כי אין מקום להצהיר על בטלות המכר.

נימוקי הבקשה הינם קצרים וסתמיים. אצטט את הבקשה במלואה:

"בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על מחיקת סעיף ד' לפרק הסעדים, המופיע לאחר סעיף 28 לכתב התביעה המתוקן.

נימוקי הבקשה:

1.         בשל חסרון כיס בשלב זה, מוחק התובע סעד חלופי זה מהתביעה.

2.         ממילא שווי הקרקע בשלב בחינת הטענות בתיק זה, יידרש לתקופה הרלוונטית, ולא כעת.

3.         באם ביהמ"ש לא יבטל את המכירה, הרי שלא בהכרח יקבע כי לא מגיע לתובע פיצוי בגין נזק שנגרם לו. נזק זה יכול להיתבע במסגרת תביעה עתידית בהתאם לתוצאות פסה"ד.

4.         התובע מבקש מבית המשפט לאפשר לו בנסיבות אלה פיצול סעדים.

5.         כאמור, הצורך לדון בנזקו של התובע, תלוי בהחלטת ביהמ"ש הנכבד בתביעה העתידית.

6.         נוכח כל האמור, יהיה זה נכון וצודק לדחות את בקשת הנתבעים למחיקה ו/או דחייה ולהורות כמבוקש.

7.         ברור כי לא נגרם כל נזק לנתבעים בגין בקשה זו, שכן ממילא, טרם הגישו המשיבים כתב הגנתם לתביעה המתוקנת."